פסק-דין בתיק ת"א 6121-10-09

1. לפניי תביעה כספית שבמסגרתה מבקשת התובעת, כי הנתבעות תפצנה אותה בגין נזקים שנגרמו לרכבה באירוע תאונת דרכים. התביעה הוגשה נגד הנתבעת 1, שנהגה ברכב, ונגד הנתבעות 2 ו- 3, שהתובעת טוענת שהינן הבעלים של הרכב בו נהגה הנתבעת 1 ו/או המעסיקות של הנתבעת 1.

2. בכתב התביעה טענה התובעת, כי בתאריך 07.03.09 בשעה 18:00 או בסמוך לכך נהג עובד התובעת במכונית ברחוב הפנינים באזור התעשייה הצפוני של אשקלון לכיוון מזרח. מרחוב הכישור הגיח רכב בו נהגה הנתבעת 1 ונכנס לצומת מבלי שזו צייתה לתמרור עצור שנמצא בכיוון נסיעתה. עקב כך אירעה התנגשות ונגרם נזק לרכב התובעת.

3. נזקי התובעת, בהתאם לחוות דעת שמאי ובתוספת שכר טרחת השמאי, עמדו על סך של 52,085 ש"ח. הסכום, בצירוף ריבית והצמדה, עמד ביום הגשת התביעה על סך של 54,170 ש"ח.

4. הנתבעת 1 לא הגישה כתב הגנה, ולפיכך - ביום 03.02.10 ניתן נגדה פסק דין במעמד צד אחד.

5. בכתב ההגנה שהגישו הנתבעות 2  ו - 3 (אשר לשם הנוחות יקראו מעתה "הנתבעות") הן טענו, כי הנתבעת 2 מעולם לא הייתה בעלת הרכב שבו נהגה הנתבעת 1, וכי היא מעולם לא העסיקה את הנתבעת 1. עוד הן טענו, כי אמנם הנתבעת 3 הנה בעלת הרכב, אולם אין לייחס לה כל אחריות לאירוע התאונה הנטען, שכן אף היא מעולם לא העסיקה את הנתבעת 1. בעת אירוע התאונה הרכב היה בחזקתה ו/או בשליטתה של הנתבעת 1, כבת רשות של הנתבעת 3 בלבד. הנתבעות הנן חברות שונות ועצמאיות, בבעלות וניהול שונים. לטענתן אין להן ידיעה אודות הסיבה הממשית לאירוע התאונה, אולם, מבלי לפגוע בטענה זו, האחריות לתאונה מוטלת על הנהג מטעם התובעת ו/או על הנתבעת 1, ביחד ולחוד, שהתבטאה בין היתר, ברשלנות, בפזיזות ובחוסר זהירות.

6. הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית.  מטעם התובעת הוגשו תצהיריהם של הנהג ברכבה, מר יהונתן עובראני ועובדת התובעת, גב' לירון כהן. מטעם הנתבעות הוגש תצהירו של מר אהוד שחם, המשמש, בהתאם לכתוב בתצהירו, כמנהלה של הנתבעת 3.

7. לבקשת התובעת, אפשרתי לה לזמן לעדות את הנתבעת 1 מבלי שזו הגישה תצהיר בכתב, שכן עדה זו  אינה בשליטתה.

8. בדיון שהתקיים לפניי ביום 10.07.11 שמעתי את עדויותיהם של המצהירים ושל הנתבעת 1. במהלך חקירתה של הנתבעת 1, הוגשו מסמכים שונים שהיו ברשותה ושלטענת התובעת מוכיחים קיומם של יחסי עובד - מעביד בין הנתבעת 1 לנתבעת 2.

9. הצדדים הגישו סיכומים בכתב.

דיון והכרעה

10. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובחומר הראיות, שמעתי את העדויות ועיינתי בסיכומי הצדדים, החלטתי לקבל את התביעה.

האחריות לתאונה

11. מעדותה של הנתבעת 1 עלה, כי הוגש נגדה כתב אישום בגין התאונה וכי לאור הודאתה, היא הורשעה בו. במילים אחרות, הנתבעת 1 הודתה שהיא לא צייתה להוראת תמרור "עצור" שהיה בנתיב נסיעתה.

12. הנתבעות טענו בסיכומיהן, כי לאור עדותו של הנהג מטעם התובעת בדבר אופן נהיגתו, יש לייחס לו רשלנות תורמת. התובעת טוענת, כי טענה זו, שהתעוררה לראשונה במהלך חקירתו הנגדית של הנהג מטעמה, מהווה הרחבת חזית שאין להתירה. אינני מקבל טענה זו.

13. כאמור, בכתב ההגנה טענו הנתבעות כי יש להטיל את האחריות לתאונה על הנהג מטעם התובעת ו/או על הנתבעת 1, שנהגו בין היתר, ברשלנות. פועל יוצא של טענה זו היא האפשרות לייחס לנהג מטעם התובעת רשלנות תורמת. על אף האמור לא מצאתי מקום לכך.

14. בסעיף 4 לכתב האישום שהוגש נגד הנתבעת 1 (נספח ב' לתצהירה של גב' לירון כהן) נכתב כדלקמן: "הנאשמת נהגה ברכבה ברשלנות בכך שלא צייתה להוראות תמרור ב - 37 המוצב בכיוון נסיעתה, נכנסה לצומת וחסמה דרכו של הרכב שמעורב, אשר הגיע משמאלה ואשר לו נתונה זכות הקדימה בצומת. בכך גרמה הנאשמת לתאונת דרכים בה התנגש הרכב המעורב עם חזיתו בדופן שמאל של רכב הנאשמת".

15. בעדותה לפניי, אישרה הנתבעת 1, כי זה כתב האישום שהוגש נגדה. כמו כן, היא העידה שהיא הורשעה במסגרת עסקת טיעון. להלן ציטוט מעדותה:

"ש.      מה היו תוצאות המשפט בביהמ"ש לתעבורה?

             ת.       שהייתי אשמה. עשיתי עסקת טיעון כי רציתי לסיים עם זה כמה שיותר מהר.